( א ) הפירוש לשם 'אדם' במו"נ ח"א פי"ד עומד הרמב"ם על כד שהשם 'אדם' הוא שם רב משמעי , שיש לו שלוש הוראות : ( א ) אדם הראשון ; 1 ( ב ) מין האדם ; . 1 בהלכו בעקבות אבךג'נאח ( ראה ב"ז בכר עמ' 49 הערה ( 1 מסביר כאן הרמב"ם שהשם 'אדם' במשמעותו הראשונה הוא כבר שם 'נגזר , ' הוא נגזר משם העצם 'אדמה . ' והרמז הוא לבראשית ב : ז "ויצר ה' אלוהים את האדם עפר מן האדמה . " ( ג ) ההמון . אין הרמב"ם מפרש לאיזה מסוגי השמות הרב משמעיים שייר השם 'אדם . ' על כך עמד כבר אברבנאל בפירושו לפרק . לדעתו 'נסתפק' הרמב"ם האם השם 'אדם' הוא שם משותף גמור , שם מושאל , או שם מסופק הנאמר "בקדימה ובאיחור ; " מאחר שכל אחד משלושת הפתרונות הללו איננו עומד בפני הביקורת "סתם" הרמב"ם וכתב "שיתוף אדם , " " כי כולם נקראו שיתוף בכללות . " אולם נראה לנו שניתן לקבל את דעתו של הפרשן כספי , האומר בפירושו למו"נ ח"א פ"ב , שהשם 'אדם' הוא שם הנאמר 'בכלל ובפרט : ' 'בכלל' נאמר שם זה על מין האדם ואילו 'בפרט' הוא נאמר על פרט אחד במין האדם , על אדם הראשון או על קבוצת פרטים בתוך המין , על ההמון "-. ועוד יבאר המורה כי משיתופו שם אדם שיאמר בכלל ע...
To the book