(ד) הפירוש לפועל 'ראה'

( ד ) הפירוש לפועל 'ראה' את הפועל 'ראה' מפרש הרמב"ם במו"נ ח"א פ"ד . בפרק זה דן הרמב"ם בשלושה שמות נרדפים רבי משמעות 1 יראה , ' 'הבט , ' 'חזה . ' שלושת השמות הללו שייכים , לדעתו , לסוג השמות המושאלים . משמעותם הראשונית היא בתחום התפיסה החושנית ואז הם מורים על 'ראות העין' ואילו משמעותם המשנית , המושאלת , היא בתחום ההשגה השכלית ואז הם מורים על 'השגת השכל . ' רב המשמעות של הפועל 'ראה' איננה מעוררת בעיה מיוחדת . במקרא נמצאים פסוקים בהם מופיע פועל זה באופן שמשמעותו בכל אחד מהם ברורה לגמרי מתוד ההקשר של הופעתו אפילו לאיש ההמון . מכאן שאפילו איש ההמון יודע , שהפועל 'ראה' הוא שם רב משמעי ומכיר כל אחת משתי משמעויותיו : " אמנם זה ב'ראה' מפורסם אצל ההמון . אמר : 'וירא והנה באר בשדה' ( בר' כט : ב ) וזה ראות עין . ואמר : 'ולבי ראה הרבה חכמה ודעת' ( קוהלת א : טז ) וזה השגה שכלית" ( דף יט ע"ב . ( הבעיה העשויה לעמוד בפני קורא הטקסטים המקראיים היא , כיצד להבין . 28 להלן בפרק "בריאת המאורות" עמי . 181  To the book