(א) הפירוש לפועל 'ברא'

( א ) הפירוש לפועל 'ברא' החשוב מבין פעלי הבריאה הוא הפועל 'ברא . ' הוא מופיע בשלושה פסוקים בסיפור הבריאה : ( 1 ) בבראשית א : א : "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ ( 2 ) , " בבראשית א : כא : "ויברא אלוהים את התנינים ( 3 ) , " בבראשית א : כז : "ויברא אלוהים את האדם בצלמו , בצלם אלוהים ברא אותו , זכר ונקבה ברא אותם . " חשיבותו המיוחדת באיה לו משימושו בבראשית א : א , לפיו מתיחסת הבריאה אל השמים ואל הארץ גם יחד , דהיינו : אל כל העולם . הרמב"ם מפרש את הפועל 'ברא' בסוף פרק ל מן החלק השני של המורה , באותה 'הערת שוליים' על מלים המבטאות את היחס בין האל לבין השמים , שאותה הזכרנו כבר בדיון על פירוש הרמב"ם לשם 'אלוהים . ' לעניינני כאן חשוב לזכור , שלקביעת היחס בין ה' לבין השמים חשיבות מיוחדת במסגרת קוסמולוגיה כגון זו של הרמב"ם . לפי קוסמולוגיה זאת נעשים ההתהוות והכליון בעולם השפל באמצעות הגלגלים , אותם מזהה הרמב"ם , כפי שעוד נראה , עם השמים . בקביעת יחס האל לשמים עשוי איפוא להמצא מפתח לשאלת חידוש העולם : אם הגלגלים מחודשים הרי שגם הדברים בעולם השפל מחודשים — חידוש יש מיש בנוסח אפלטון , או חידוש ...  To the book