|
|
ב . הרבנות כפרנסה עד כאן עסקנו בעמדתם של ה ' לומדים ' כלפי תפקיד הרבנות מנקודת המבט של השיקול הערכי המוסרי . ואולם , המעמד של הרבנות בעיני המועמדים לשמש בה הושפע ללא ספק גם משיקולים כלכליים וחברתיים . וכאן עולה שאלה בסיסית : האם סיפקה מישרה זו פרנסה מכובדת לעוסקים בה ? מתוך עדויות רבות עולה , שהשכר ששילמו הקהילות לרבנים היה דל ביותר , והרבנים בליטא במאה הי " ט סבלו ממחסור ומעוני . אחד הביטויים למיעוט שכרם של הרבנים היה התפקיד החשוב שמילאו נשותיהם בפרנסת המשפחה . אשת הרב המנהלת חנות היתה תופעה רווחת במאה הי"ט . לעתים נכללה הפעילות הכלכלית של האשה בחוזה שבין הרב לבין הקהילה . היו מקרים שבהם הוסיפה משפחת הרב 18 ראה למשל צוואת הרב מרדכי גימפל יפה , בתוך : מ"ג יפה , מבחר כתבים , ירושלים תשל"ח , עמ י 19 . 63 כך נהגו הרב מרדכי אליאשברג , כששימש רבה של בויסק , והרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין , כששימש רבה של נובהרדוק . ראה : אליאשברג , שביל הזהב , עמי ; XIX אפשטיין , מקור ברוך , ג , פרק לד , סעיף א , עמ' 20 . 1645-1644 זכרון הלל ( לעיל , הערה , ( 4 עמ ' 21 . 23 ראה : ע' אטקס , 'משפחה ולימוד תורה ב...
To the book |
|
|