|
|
ז . בין תורה ליראה הביקורת החסידית הצביעה כזכור על הפער הקיים בין הישגיהם האינטלקטואליים של הלומדים לבין מידת יראתם . הלומדים הואשמו בזניחת ערך היראה ובעשיית תורתם אמצעי לבקשת כבוד . והנה , את הגותו של ר ' חיים בסוגיה זו ניתן לתאר כנםיון לשקם את האידיאל המסורתי של שילוב תורה ויראה . בכך הוא נענה בעצם בחיוב לביקורת החסידית . ואולם , בניגוד לחסידות , שמתוך שפירשה את היראה כדבקות , או כהכנה לדבקות , דחקה את לימוד התורה בדרך המסורתית , ביקש ר ' חיים להציע את מה שהוא רואה כשילוב נכון של תורה ויראה . את נטייתם של החסידים לזנוח את לימוד ההלכה בשל התרכזותם בספרי יראה ומוסר גינה כזכור ר' חיים כביטול תורה , משום שלדעתו ההלכות 'הן הן גופי תורה . ' עם זאת , מודה הוא כי 'ודאי דאי אפשר לומר דאין צריך לענין עסק התורה שום טוהר המחשבה ויראת ה' חלילה . שהרי משנה שלימה שנינו אם אין יראה אין חכמה . ' מהו אפוא המשקל שיש להועיד לעיסוק ביראה בצד לימוד התורה ? את היחס הנכון בין תורה ליראה מברר ר ' חיים באמצעות פירושו לדברי הגמרא במסכת שבת , דף לא ע " א : 'אמר ריש לקיש מאי דכתיב והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמ...
To the book |
|
|