|
|
ד . תאורי הישיבות כמסגרת פורמלית : "שורות" ו"כלות" הבדיקה הפילולוגית שזה עתה ערכנו נעה , כאמור , מן המוקדם אל המאוחר . ביקשנו לעמוד על תוספת או שינוי במשמעות שהעניקו אמוראי בבל למושג "ישיבה" שירשו מקודמיהם , ולהסיק משינויים אלה על תמורות או על התפתחויות באותן מסגרות לימוד שאמוראי בבל כינו או זיהו כ"ישיבות . " כיוון שמסקנתנו היתה שאכן חל שינוי מסוים , עולה השאלה : כיצד נראו אותן "ישיבות" בתקופת התלמוד ? המגבלות הכרוכות בברור שאלה זו על פי התלמוד עצמו רבות וסבוכות , לאור אופיה של ספרות זו , ובגלל שהמסגרות החיצוניות היו ידועות ללומדי החומר התלמודי בבבל עצמה , וכבר עמדנו על כך בהרחבה . על כן נאלץ ללכת כאן בכיוון הפוך : מן הידיעות הברורות שהגיעו 57 תרגום : "ראש הישיבה שמולך במתא מחסיא חותם טביומי ! " בבא בתרא יב ע"ב : בכתב יד ה בהמשך שם : "כדמלו בי עשרה מלך פתח ותני 58 . " גפני , ישיבה ומתיבתא , עמ' 59 . 34-31 איגרת רב שרירא גאון , עמ' . 83 המונח "מלך' נמצא באיגרת כבר בלשון השאלה שהופנתה לגאון : "ורבנן סבוראי כיצד נסדרו אחרי רבינא ומי מלך אחריהם מראשי הישיבות" ( עמ' , 6 נו"צ . ( ועל השימוש ...
To the book |
|
|