|
|
פרק טו יסודות התשובה לפרט ולכלל א . הרגשת האמת היא יסוד התשובה . ההכרה , שהעולם כולו וכל הופעותיו הוא רק הזרחה ממעטה לבושו של אור האמת המוחלטה האלוהית , משרישה בלב אהבת אמת בהירה , וכל הבטאה מנגדת ליסוד האמת , בין שהיא בדיבור בין שהיא בתנועה ובמעשה , הרי היא נטולה מן העולם , עבורה מהמציאות ומסולקת מן החיים . והביקורת העצמית , כשהיא חודרת יפה בתוכיותה של הנפש ומבררת יפה את כל הנעשה וההגוי , היא מעמקת את החרטה על כל העדור מאור האמת שבתופעות החיים של האדם , ומרגישה את הניוול , את הכיעור ואת האפסיות שלו . ושב האדם אז בתשובה מאהבה אל אור האמת . ותלמיד חכם גם כן מבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי בעלותו על ערשו , להפקיד רוחו למקור האמת , להחליף כוח לעבודת האמת בתורה דכתיב בה אמת , - כגון : "בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת . " הישרות הטהורה אומרת , שכל עמל המדע צריך שיהיה מכוון אל היסוד האידיאלי ליתן לרצון האנושי את הפנים היותר טהורים הראויים לו , לעדן את הרצון , לאמצו , לקדשו , לטהרו , להרגילו בחינוכים שונים שתהיה שאיפתו תמיד רוממה ושגיבה . יתעסקו המדעים איך להוציא מן הכוח אל הפועל את כל הפרט...
To the book |
|
|