הדיבר הראשון

הדיבר הראשון " אנכי הי אלהיך " [ ... ] הדיבר הראשון נותן ביטוי רב רושם לאישור קיומו של האל : "אנכי ה' אלהיך , אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים . '' דיבר זה מנותק מבחינת תוכנו וסגנונו מן הפניות האחרות שבעשרת הדיברות , המוצגות בצורת ציווי , בין מצוות עשה בין מצוות לא תעשה , ואילו הדיבר הראשון עושה רושם שאין בו ציווי ואינו מחייב את האדם לעשות מעשה מסוים או להימנע מלעשות דבר מה . הדיבר הראשון מסתפק בציון עובדה . לפי המדרש , לא ניתן היה להפיץ את התורה לפני אישור סמכותו של המלך . וזה לשונו ו "וכשם שקבלתם מלכותי , כך קבלו גזירותי" ( מכילתא שמות כ , ג . ( לכן , הדיבר הזה הוא רק מבוא , הקדמה שמטרתה להכיר לנו את המלכות האלוהית , את מקור הסמכות האלוהית , בלא שהוא גורר עיון שכלי כלשהו או התנהגות מיוחדת . הוגים רבים מנסים להצדיק את עמדתו של המדרש בהדגישם את עקביותה . למעשה , אי אפשר לדבר על מצווה בלי להכיר בסמכותו של המחוקק , בלי להיות מודעים לקשר היכול להתקיים או החייב להתקיים בין מי שמחוקק את החוק ובין מי שמחויב לבצעו . אם כן , האמונה בקיומו של המחוקק אינה צריכה להיות המושא של הציווי אלא חייבת ל...  To the book