עדות ראייה ותפיסת עבריינות על־ידי אסירים

עדות ראייה ותפיסת עבריינות על ידי אסירים רונית חיימוב ויובל וולף חקר ניסויי של שיפוט מוסרי מבוסס בדרך כלל על תיאור של אירועי עבריינות או סטייה חברתית בפני משתתפי הניסוי , ושיפוט חומרת המעשה ( אשמה ) על ידם על בסיס עדויות ( כגון כוונה ונזק ) הכלולות בתיאורי האירוע . על רקע זה , מחקרם של מור וגאמפ , ( Moore & Gump , 1995 ) שבדקו שיפוט מוסרי על בסיס עדות ראייה ( ולא על בסיס תיאורי אירוע על ידי נסיין ) מהווה חידוש בכך שהוא מקנה לתהליך הנחקר תוספת משמעותית של קרבה למציאות הרלוונטית . ( mundane realism ) נבדקי מחקר זה שפטו מעשי שוד כחברים בחבר מושבעים , לאמור , מהיכטה של המערכת השופטת . המחקר הנוכחי מיועד , במסגרת החדשנית דלעיל , להסיט את המוקד לצידו האחר של המתרס המשפטי — לאסירים , אלה שנשפטו על ידי המערכת השופטת . מודולריות בשיפוט מוסרי הגישה הקוגניטיבית לחקר התפתחות של מוסריות ושיפוט מוסרי מבוססת על הנחה כי לכל אדם יש סכימה פנימית שעל פיה הוא מפעיל שיפוט מוסרי . לפי גישה זו , מוסריותו של הפרט מתפתחת על פי סדר שלבים קבוע . כל גיל מאופיין בדרגת מוסריות שונה , ולכל אדם אפיון ( פרופיל ) מוסרי...  To the book