בפתח השער

בפתח השער חלק זה של הספר עוסק במשטרה ובמגעה עם האזרחים , כפרטים ובקהילות . הפרק הראשון דן בגישת השיטור הקהילתי , הרואה במשטרה גוף משולב בגופים אזרחיים מקומיים , מעורה בחיי הקהילה ופועל תוך חבירה למערכות מקומיות של פיקוח חברתי . אף שהמשטרה המודרנית הוקמה בסיסמת "המשטרה היא הציבור והציבור הוא המשטרה , " גרמו תהליכי מרכוז והתמקצעות להתרחקותה מן הציבור , וכתוצאה מכך לפגיעה ביעילות פעילותה , בעיקר ככוח מונע . השיטור הקהילתי נועד לשלב את המשטרה מחדש בחיים האזרחיים . הפרק סוקר את פילוסופיית השיטור הקהילתי , את התפתחותו ההיסטורית ואת יעילותו . הוא מתעכב גם על השיטור הקהילתי בישראל , על הבעיות הייחודיות לו ועל הישגיו , המוגבלים לפי שעה . הפרק השני עוסק בקשר שבין יעילות השיטור הקהילתי לבין הארגון החברתי של האיזור שהוא פועל בו . בהשראת דורקהיים , ( 1952 , 1933 ) טניס , ( 1963 ) ויתד ( 1964 ) וכן אסכולת שיקגו , ( 1925 ) המחברים מניחים שרמת סולידריות של קהילה תהיה פונקציה של גודלה , וששיעור העבריינות יגדל ככל שתגדל הקהילה . ממצאיהם אינם תומכים בהנחה זו . מתברר ששיעור סכסוכי השכנים ביישובים ישראליים...  To the book