איוב כמשל מדרש פסיקתא רבתי פרשה כ '' ו : אמר ירמיהו [ הנביא ] כשהייתי עולה לירושלים נטלתי עיני וראיתי אשה אחת יושבת בראש ההר , לבושיה שחורים ושערה סתור , צועקת ומבקשת מי ינחמנה , ואני צועק ומבקש מי ינחמני . קרבתי אצלה ודברתי עמה , ואמרתי לה אם אשה את דברי עמי , ואם רוח את הסתלקי מלפני . ענתה ואמרה לי , אינך מכירני ? אני היא שהיו לי שבעה בנים , יצא אביהם למדינת הים , עד שאני עולה ובוכה עליו הרי שני בא ואמר לי נפל הבית על שבעה בנייך והרגם , איני יודעת על מי אבכה ועל מי אסתור שערי . עניתי ואמרתי אין את טובה מן אמי ציון , והיא עשויה מרעית לחיות השדה . ענתה ואמרה לי , אני אמך ציון , אני היא אם השבעה , שכן כתוב אומללה יולדת השבעה . אמר לה ירמיה דומה מכתך למכתו של איוב , מאיוב נטלו בניו ובנותיו , וממך נטלו בנייך ובנותייך , מאיוב נטלתי כספו וזהבו , וממך נטלתי כספך וזהבך , לאיוב השלכתי לתוך האשפה , וליך עשיתי אשפה של זבל , וכשם שחזרתי ונחמתי את איוב כך אני עתיד לחזור ולנחמך . לאיוב כפלתי בניו ובנותיו וליך אני עתיד לכפול בנייך ובנותייך , לאיוב כפלתי כספו וזהבו וליך אני עתיד לעשות כן , לאיוב נערת...
To the book