פרק ז - "מה-אנוש כי תגדלנו"

פרק ז - "מה-אגוש כי תגדלנו" עתה איוב אינו פונה לרעים אלא לה , ' והוא אומר : האדם אינו אלא יצור עלוב שימי חייו קצרים . למה לך לרדוף אותו בייסורים ? נניח אפילו שחטאתי , למה שווה לך , הי , לרדוף אחרי ולייסר אותי ? ( בפסוקים א-טו איוב מביע את כאבו והרגשת אפסותו ) ( טז ) מאסתי , לא לעולם אחיה , חדל ממני כי-הבל ימי . מאסתי . אני מיואש . כי-הבל ימי . חיי הם קצרים ובלתי חשובים . ( יז ) מה-אנוש כי תגדלנו , וכי-תשית אל \ ו לבך י ! למה לך לשים לבך אל האדם , ובזה אתה מגדיל את ערכו ? ( יח ) ותפקדנו לבקרים , לרגעים תבחננו . ותפקדנו לבקרים . בכל בוקר אתה בא לראות האם הוא עוד נמצא . לרגעים תבחננו . בכל רגע אתה בוחן אותו . ( יט ) כמה לא-תשןגה ממני , לא-תרפני עד-בלעי ךקי ! לא תשעה . לא תפנה ממני לעניין אחר . לא-תרפני . אינך מרפה ממני ( עוזב אותי ) לרגע . ( כ ) חטאתי , מה אפעל לן נצר האךםז למה שמתני למפגע לך , ואהיה עלי למשא י חטאתי . גם אם חטאתי . מה אפעל לן . וכי זה משנה לך משהו ? נוצר האדם . שומר את כל צעדיו של האדם , לחכות מתי יהיה בו חטא - ולהענישו . למה שמתני למפגע לך . למה אני חשוב בעיניך , וחטאתי...  To the book