תשובה

והלכה שונים . המנהג לתרגם את התורה התמיד בתקופת חז"ל והחל לדעוך רק בימי הביניים , משהלכה הארמית ונעלמה אף היא , עד שלבסוף תירגמו לארמית קטעי מקרא בודדים בלבד ( בעיקר בחגים ) או אף המירו את התרגום הארמי בתרגום לשפות אחרות . ( רק היהודים יוצאי תימן שמרו על מנהג התרגום עד ימינו אנו . ) דברי המתורגמנים הגיעו לידינו בכמה טקסטים : המפורסם מכולם הוא תרגום אונקלוס , שנוצר , כנראה , בארץ - ישראל של המאות הראשונות , אך הגיע לעיבודו הסופי בבבל של המאות השלישית - רביעית . תרגום זה זכה למעמד מועדף בקרב היהדות , בשל ההערכה הרבה שרכשו לו הגאונים , והוא אף נתכנה " תרגום " סתם , סמכו עליו הרבה ממפרשי המקרא והוא נקרא ונלמד דרך קבע ( " שנים מקרא ואחד תרגום"[ ע"ע ] ) . תרגום זה הוא מילולי בעיקרו , פרט לקטעי השירה המקראית . ברשותנו גם תרגומים ארמיים אחרים , שמוצאם מארץ - ישראל של המאות החמישית - השמינית , כשהמפורסמים שבהם הם התרגום הקרוי " תרגום יונתן"ו " התרגום הירושלמי' . תרגומים אלו נוטים יותר להרחבת דברים ולשילוב דברי אגדה והלכה . בידינו גם תרגומים לנביאים ( " תרגום יונתן בן עוזיאל") ולמרבית ספרי ...  To the book