|
|
מגילת אסתר. גרמניה. סוף המאה הי"ז. קוראים ממגילה כשרה , כתובה על קלף , ומברכים על קריאתה ג' ברכות : " על מקרא מגילה",
" שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"ו
" שהחיינו".
קריאתה נשתגרה כל כך , שסתם " מקרא מגילה " הכוונה למגילת אסתר . קריאת המגילות האחרות אינה נזכרת בתלמוד ובאה במסכת סופרים ( יד , ג ) , שם נזכרה קריאתן של רות , שיר השירים ואיכה . בקהילות אשכנז שמרו על מנהג זה . שיר השירים קוראים בשבת חול המועד פסח , ואם חל פסח בשבת קוראים את המגילה בראשון של חג . רות קוראים בחג השבועות , ואיכה - בתשעה באב . לגבי המקור של קריאת קהלת בסוכות הידיעות אינן ברורות . מכל מקום מסתבר שלא הותירו מגילה בלא שיקראוה ולא הותירו חג בלא קריאת מגילה . את ד' המגילות לא הקפידו בדרך כלל לקרוא מתוך מגילה כשרה . אך היו בקהילות אשכנז , שנהגו על - פי מנהגי הגר"א
( הגאון ר' אליהו ) מווילנא , שקראו אותן ממגילה כשרה ובירכו על קריאתן " על מקרא מגילה"ו
" שהחיינו",
לבד מט' באב שלא בירכו שהחיינו . בעדות המזרח קוראים מגילות אסתר בפורים ואיכה בש' באב . יש שנהגו לקרוא מגילת רות במנחה של חג השבועות , בלא ברכה .
To the book |
|
|