פשטידה

שלאחר שמחת תורה , היא שבת בראשיתך ומסיימים בשמחת תורה הבא , אפילו אינו חל בשבת , ב " וזאת הברכה". מנהג זה , שנתקבל כאמור בכל קהילות ישראל , הוא מנהג בבל . בארץ - ישראל היו מסיימים את קריאת התורה אחת לשלוש שנים וחצי . היו מקצרים בקריאת התורה כדי שיהיה העם פנוי ללימוד תודה ולשמוע דרשות מפי החכמים . את הפרשיות שקראו כינו " סדרים " ומכאן הביטוי " לעבור על הסדרא", כלומר לקרוא ביחידות את הפרשה לפני שיקראוה בבית - הכנסת , שלפי דין חייב אדם לקרוא את הפרשה " שניים מקרא ואחד תרגום". המאבק בין מנהג ארץ - ישראל למנהג בבל נמשך עד המאות הששית והשביעית . יש סבורים שגם בארץ - ישראל קראו את כל הפרשה ביחיד , ורק בבית - הכנסת קראו את הסדר . אין ידיעות לגבי נוהגי הסיום ושמחת תורה בארץ - ישראל . בין כך ובין כך נתקבל מנהג בבל ומשלימים את פרשיות התורה אחת בשנה . פשטידה מאכל אפוי עשוי מקמח בלול בשמן שהוכנסו בו נותני טעם שונים , כגון פירות וירקות . יוצאי אשכנז נוהגים להכין לשבת פשטידה , וכפי שכותב ש' טשרניחובסקי " ומקום שיש מטבח , מכינים לכבוד שבת פשטידה". חסידים ואנשי מעשה רואים אכילת פשטידה כאחת המצוות ה...  To the book