עבדים היינו

עבדים היינו המלים הפותחות את תשובת האב ( או עורך הסדר ) על ארבע הקושיות שנשאלות בראשית ההגדה של פסח . התשובה מזכירה את תקופת העבדות במצרים ואת התשועה שעשה האל לעמו ומסיימת במצוה להרבות בסיפור יציאת מצרים . מצד לשונה היא מתבססת על האמור בתורה ( דברים ו , כא ; כו , ח , ועוד ) . המנהג לפתוח ב " עבדים היינו " מתועד כבר בתלמוד הבבלי ( פסחים קטז ע"א ) . שם הוא בא כחלק מדיון בדברי המשנה ( פסחים י , ד ) , הקובעת שיש להתחיל את התשובה לבן " בגנות " דווקא : " מאי בגנות ? רב אמר :' מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו' . . . שמואל אמר :' עבדים היינו'". משמע , היו שתי דעות לפחות בשאלת הפתיחה המתאימה של דברי ההגדה , וזו שלפנינו היא דעתו של האמורא שמואל . דעה זו היתה הדעה המקובלת בארץ - ישראל של תקופת חז"ל , ורק בתקופת הגאונים צירפו את שני הנוסחים יחדיו עד שכיום נאמרים שניהם כאחד . א"ש עבודה מעיקרה - כינוי לעבודת הקודש במקדש , ובעיקר מעשה הקרבת הקרבנות . טקס עבודת כהן גדול ביום הכיפורים שמתואר בפיוטים נקרא " סדר העבודה". הברכה הראשונה בשלוש הברכות החותמות את תפילת העמידה קרויה " עבודה". היא פותחת...  To the book