|
|
מימונה חג עממי הנחוג במוצאי חג הפסח . חגיגות המימונה על מנהגיהן וגוני מנהגיהן השונים , היו נפוצות בין העדות בכל ארצות המזרח , ממרוקו ועד כורדיסטן . חוקרים ורבנים תהו על מקורו של החג וטעמיו . הרב יוסף בן נאים , מזקני תלמידי - החכמים בפאס , מציין ארבעה טעמים לחגיגות : מימונה - מאמינים " כגאולה ראשונה כן גאולה אחרונה ; בניסן נגאלו ( בני ישראל ) ובניסן עתידים ליגאל"(
ראש - השנה יא ע"ב
) . וכיון שיצא רוב ניסן וטרם נגאלו , חוגגים בשמחה ובאמונה שייגאלו עוד בניסן . טעם אחר : בארבעה פרקים העולם נידון ( משנה , ראש - השנה א , ב ) ובפסח על התבואה . על - כן מביאים זמורות ושיבולים ונהנים מפרי הארץ . עוד טעם . בחג הפסח אין השמחה שלמה , כיון שלא משלימים את ההלל ,' משום " מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה"(
סנהדרין לט ע"ב
) . על כן בא חג המימונה להשלים את השמחה . היו שראו במימונה מעין יום זכרון לר' מימון , אביו של הרמב"ם
שנפטר באסרו - חג פסח . החוקר יצחק איינהורן גורס כי המימונה מקורה בסעודת - פיוס , שהיו עורכים לכבוד " מימון מלך גדול מלכי השדים".
חג המימונה נמשך לילה ויום . בערב החג עורכים שו...
To the book |
|
|