מגן אבות

לקבוע חוקים ומשפטים לעם ישראל . " מגילת תענית " היא הרישום הראשון של תורה שבעל - פה . היא נערכה בשלהי בית שני , מכרת בתלמוד אך אינה כלולה בו , והריהי מעין " ברייתא". לאחר חורבן בית שני , בייחוד במאה השניה לסה"נ , קבעו חכמים כי אי אפשר עוד להתמיד בשמירת ימי זכרון אלה , ובגולה מגילת תענית . המגילה כתובה ארמית , הלשון שהיתה שגורה באותם הימים בפי העם . מגן אבות קטע בתפילה הנאמר ביוץ החזן והציבור לאחר העמידה של ליל שבת . בניגוד לעמידה של חול , שהיתה זמן רב בחינת רשות ועל כן לא נהג החזן לחזור עליה בקול רם , נתפשרו המנהג , כבר בתקופת חז"ל , לציין את ייחודה של תפילת ליל שבת במעין חזרה על תפילת העמידה ( היא " תפילת שבע") תוך קיצורה לברכה אחת , שגרעינה המלים " מגן אבות " וכו' ( ועל כן קרויה הברכה שאנו עותקים בה גם " ברכה אחת מעין שבע") . בקטע " מגן אבות " נזכרות שבע החתימות של ברכות העמידה ( על - פי הנוסח שהיה מקובל בארץ - ישראל ) : " מגן אבות", " מחיה המתים", " האל הקדוער' וכו' , והיא חותמת בבקשה והירצה האל את מנוחת השבת ויקדשה . לפי התלמוד הירושלמי ( ברכות ח ) שימשה " מגן אבות " בבבל כק...  To the book