|
|
תפילת יום הכיפורים מפת מזכרת משנת תר"ל (1870) . יום זה מכבד פיוט הנכלל בזמירות יום השבת . מחברו ישראל , שלא ידוע עליו דבר , אך שמו חתום בראשי הבתים . תוכן הפיוט , תיאור התענגותו של האדם בשבת , באוכל ובבגדים , היוצרים את אחד מאפיוני היום , השונה מימות החול . יום הכפורים ( או גם : יום כיפור , יומא רבא , יומא , צומא רבא , צום כיפור , צום העשור ) חל בעשרה בתשרי . מסגרתו העיקרית נקבעה בתורה כיום של עינוי נפש ( ויקרא כג , כז ) וכיום של הקרבת קרבן בסקס מיוחד בידי הכהן הגדול ( ויקרא טז ) . מסגרת זו קיבלה תוכן מפורט במשנה יומא ( = היום , בה"א
הידיעה ) , לפיה נקבעו סדרי עינוי הנפש , שעיקרם הימנעות מצרכים בסיסיים יומיומיים ומהנאות גופניות . המשנה מפרטת אפוא חמישה עינויים ( אכילה ושתיה , רחיצת תענוג , סיכת הגוף בשמן , נעילת סנדלי עור ויחסי אישות ) , אם כי נוהגים להריח בשמים , כי לא אסרו הנאת הריח . כמו כן תוארו בהרחבה
To the book |
|
|