חלה

מיוחד תורה. לספר טס המאה פולין לשבועות. הי"ח. אוכלים מה שרוצים אך לא בכל מקום שרוצים ( בסוכה ) ולא בכל שעה שרוצים . רק בחג השבועות אוכלים בכל מקום , בכל שעה וכל מה שרוצים . חנוכה - יש קהילות חסידים בהן נהוג לאכול בסעודה שלישית של שבת חנוכה מאכלי חלב וגבינה , לזכר הנס שקרה בימי יהודית כשהאכילה את הולפורנוס חריצי גבינה . ע"ש - י"ר חלה להם לבן מיוחד שאופים לכבוד שבת וחג . מקור השם במצות נטילת חלה , דהיינו החיוב להפריש מן הבצק תרומה שהיא חלקו של הכהן . כיון שנהגו להכין ביום ששי לחם לשבת ולכל שאר ימות השבוע נקרא לחם השבת - חלה . במרוצת הזמן היה שם זה למונח מקובל גם בין הגויים שקראו ללחם לבן מקמח מנופה - חאלא . בין העדות , ובעיקר בין יהודי מזרח אירופה ומרכזה , התפתחו צורות שונות של חלות . לראש - השנה אפו חלות עגולות או בצורת " כתר". ליום הכיפורים עשו " חלות סולם " על מנת שדרכן תעלינה התפילות לשמים . הספרדים אפו לשבועות חלה ארוכה , לכבוד התורה שהיא " ארוכה ממדה".  To the book