הגדה של פסח

שני עמודים מתוך הגדת רוטשילד שצוירה באיטליה במאה, הט"ו על ידי יואל בן שמעון היו אבותינו " ולסיים בשבח - גאולת ישראל . לפי שירוה אחרת פותחים ב " עבדים היינו"* . בצורתה נתגבשה ההגדה בשלהי ימי בית שני , ובימי הביניים הוסיפו לה פיוטים ופזמונים . מאז נהוג לכתוב אותה ולהדפיסה בנפרד ולא להכלילה בסידור התפילות הרגיל , כפי שנוהגים יהודי תימן עד ימינו אנו . סדר ההגדה מתחיל בקידוש על היין ובטיבול של כדפס במי - מלח . לאחר מכן באה אמירת " הא לחמא עניא"( זה לחם העוני ) . קטע זה אינו נזכר במשנה ובגמרא , והוא בא להורות על המצה , שהיא המצוה העיקרית של ליל פסח ולכן פותחת בה ההגדה . חלקה השני של האמירה " כל דכפין ייתי ויכול , כל דצדיך ייתי ויפסח"( כל הרעב יבוא ויאכל , כל הזקוק יבוא ויפסח ) . מקורה של האמרה בתלמוד , בתיאור מנהגו של דב הונא , שהיה נוהג לומר כך בעת שפתח דלתות ביתו בעת סעודותיו . בני - ישראל אימצו אמרה זו שהיתה לה משמעות מיוחדת - דאגה לעניים . לאחר הכרזה זו פותחים באמירת ההגדה - סיפור יציאת מצרים . מתחילים בשאלות הבנים " מה נשתנה הלילה הזה " ובכך מדגישים את עניני הסדר המרכזיים : אכילת מצ...  To the book