בעל קריאה

בטל והרי הוא כעפר", ורבים נוהגים לבטל בנוסח זה , כי המלים " ולהוי הפקר " רבנו תם הוא שהוסיפן בנוסח הביטול ולא נזכרו בגמרא . בעל קריאה בלשון עממית " בעל קורא". האיש הקורא בתורה בציבור , בימים בהם קוראים בה על - פי המנהג . בימים קדומים היה קורא בתורה הנביא , הכהן או המלך , כפי שלומדים ממקומות אחדים במקרא , וברבות הימים חילקו את הפרשות הנקראות לקרואים אחדים וכל אחד היה קורא את פרשתו , מנהג המקובל עד ימינו אצל בני תימן בלבד . מאחר שנמצאו כאלה שלא ידעו לקרוא כהוגן , העמידו בבית - הכנסת " בעל קריאה " הקורא את כל הפרשה . " בעל הקריאה " חייב לדעת היטב את המלים הכתובות על דקדוקיהן וטעמיהן . הוא צריך גם לכוון את קריאתו לשם מצוה , ועל כן הוא גם עונה " אמן " בקול רם לאחר ברכת כל עולה לתורה , כדי שהקהל ידע ש " בעל הקריאה " עומד לפתוח בקריאה , ויאזין לדבריו . ל " בעל הקריאה " אסור לקרוא בעל - פה אלא מתוך הספר . אצל עדות ספרד אחדות יש מנהג ש " בעל הקריאה " אומר לפני הקריאה או לאחריה פסוק מסוים ובו בקשה שלא יטעה או אם טעה יכופר עוונו . ל " בעל הקריאה " נתיחדו ב " שולחן ערוך " סעיפים אחדים ובהם כללים...  To the book