צוואת משה רבנו על עיקרון השותפות וחלוקת האחריות

צוואת משה רבנו על עיקרון השותפות וחלוקת האחריות רחל לבמור לאחר יציאת מצרים , בשנת הארבעים למסעות עם ישראל במדבר , החל משה רבנו להכין את העם לקראת פרידתו ממנו . מטרותיו של משה בהכנה זו : לגבש את העם ולהובילו ממצב של קיום נסי למצב של קיום טבעי ולהציב מנהיג שיחליפו . טרם כניסתו של העם לארץ המובטחת מבקש משה לבנות לו תשתית מנהיגותית . מנהיג אחראי אך קצר רואי היה מכין לעצמו מחליף דומה לו , אך מנהיג בעל חזון מכיר בחובתו לדאוג לקיום העתידי של העם , קיום שלא יהיה תלוי בדמות מנהיגיו המתחלפים . בפרשת כי תבוא מתחיל משה רבנו בתקופת חפיפה עם ההנהגה העתידית של עמו באופן כמעט בלתי מורגש . הוא אינו דואג ליורש עצר , לאדם יחיד שימלא את מקומו , אלא , בהיותו מנהיג דגול , הוא מניח את אבני היסוד להנהגה יציבה של העם ולקיומו האיתן לדורי דורות . מטרת משה מוגדרת היטב : " וה' האמיךף היום להיות ל 1 לעם סגלה כאשר דבר ל ף ןלשמר כל מצותיו" ( דברים כו , ידו . ( מטרת כל ציווי של משה בהמשך דבריו היא לעצב את בני ישראל למען יהיו לעם . המילה "עם" מופיעה בפרק כז 16 פעם ! בהתאמה אליה מופיעות פעמים רבות הנטיות של המילים 'ציוו...  To the book