|
|
" יהשמר J לך" על חומרה ורחמים חיותה דויטש העולם המודרני אינו עולם מחמיר . המודרניזם ניתץ את 'הפרות הקדושות' של העבר ואיתן את החומרות בתחום התרבות והרוח . על אחת כמה וכמה כך הדבר בימינו . הפוסט-מודרניזם מנתץ הכל , גם את הניתוץ עצמו , וחיי הרוח יכולים להכיל הכל . מול תפיסת עולם חדשה זו ניצבת פרשת ראה כאנטיתזה גמורה . פרשת ראה מתייחסת אל עולם הדעות , האמונות והמעשים ברצינות רבה מאד , ובקשיחות נטולת פשרות היא נאבקת למען ההגנה על עקרונות שנראים לה חשובים , ונגד דעות , אנשים ומעשים העשויים להכשיל את העקרונות הללו . פרשת ראה מתחילה בקביעה ברורה כי יש ברכה וקללה . " ךאה אנכי נתן לפניכם היום ברכה הקללה . את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' א-להיכם ... והקללה אם לא תקזמעו אל מצות ה' א-להיכם" ( דברים יא , כו-כז . ( ישנה דרך חיים מבורכת , ודרך חיים מקוללת . לא זו בלבד : הברכה והקללה אינם רעיונות מופשטים אלא טקס קבוע , הקשור למקום מסוים , טקס שנועד להזכיר חזור והזכר את הרעיון הזה , לבל יישכח . מיד אחריו בא הציווי הנחרץ לאבד את חיי הרוח של היריבים הרעיוניים האזוריים \ " אבד תאבדון את כל המקמות א $ ר עבדו ...
To the book |
|
|