ואהבתם את יתאחר' על היחס לגר בפרשת עקב ובמקורות אחרים

ואהבתם את יתאחר' על היחס לגר בפרשת עקב ובמקורות אחרים אראלה ידגר ב36- מקומות הזהירה תורה על הגר , ואולי ב48- מקומות ( גיטין , דף נט , ב . ( יש שהגר מוזכר עם נצרכים וחסרי הגנה : הלוי , העני , העבד , היתום והאלמנה , אך לרוב הוא נזכר בלעדיהם . נשאלת השאלה למה כה הקפידה התורה על היחס לגר . בין המקורות העוסקים בגר ישנם ארבעה מיוחדים במינם , העשויים לתת מענה לשאלה זו - בפרשת משפטים ( שניים , ( בפרשת קדושים ובפרשת עקב : " וגר לא תונה ןלא תלחצנו כי גרים הייתם 3 אךץ מצרים" ( שמות כב , כ . ( " וגר לא תלחץ ואתם יךעוזם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצךים" ( שם כג , ט . ( " כאןךח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואדוות לו כמוך כי גרים הייל 1 ם בארץ מצרים אני ה' א-להיכם" ( ויקרא יט , לד . ( " ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" ( דברים י , יט . ( למקורות אלו מבנה משותף . הם מצווים על יחס כללי כלפי הגר - ובכולם נתלית האזהרה בנימוק הייחודי והבלעדי : '' כי גרים הייתם בארץ מצרים . " האם משתמע מהנמקה זו , המנוסחת בלשון 'כי , ' שאילו . לא היינו גרים במצרים היינו פטורים מחובת היחס ההוגן לגר ? מה הוא אותו היבט...  To the book