|
|
בין קוער כתפי מונחת רות הדמות המקראית בעיני משוררות בנות זמננו רחל עופר רות המואבייה , האשה הזרה בארץ הנכרייה שחוותה סבל אלמנות , ייסורי עוני וקשיי נדודים , מתגלה במגילה כאשה רבת חן וחסד . אישיותה המיוחדת עוררה את דמיונם ואת כוח יצירתם של משוררים מודרניים . הם הפכוה לגיבורה הספרותית בשיריהם ותיארו את רגשותיה ואת מחשבותיה . בשלושה שירים , שנכתבו במרחק שנים רבות על ידי שלוש משוררות ישראליות , נבחן איך נשיותן באה לידי ביטוי בשיריהן , והאם שיח מיוחד להן כנשים עם דמותה של רות . השיר של רבקה אהרון מתאר את רות הצועדת בלילה אל גורן בועז , במצוות חמותה נעמי : 'כי אמה - היא אמו / השביעתה לבוא , / אל גורן הזר . ' מפאת קוצר היריעה נביא רק חלק מן השיר : עם שוב נעמי ורות לארץ להודה / רבקה אהרון [ ... ] ךות , לשונה לא עמה , רק ניבה גלש צחורות מ ^ פתה , על ערמת שעוךים , הניחה ראשה וכתפה הכמושה . קולה לא נשמע ,
To the book |
|
|