" שבעת ימים תהיה בנדתה " על נידה ועל משמעויותיה רחל קרן בפרשות ספר ויקרא - תזריע , מצורע , אחרי מות וקדושים - חוזרים ונשנים נושאי טומאתן וטהרתן של הנידה ושל היולדת , ואיסורי העריות הכרוכים בעניין זה . היש במקורות התייחסות ערכית לטומאת האשה ? הפרשנות הפנים-מקראית מגלה שתי פנים בהתייחסות אל התואר 'נידה . ' מחד גיסא , התואר נגזר מנידוי והרחקה , כמו באיכה : " צוה ה' ל ! עקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם" ( א . { V , מאידך גיסא , אנו למדים ממי נידה שדווקא הם מסירים טומאה ומאפשרים את ההכללה המחודשת בקרב הטהורים ( במדבר יט , יט-כב . ( גם עניין טומאתה של האשה הנידה מתפרש בכמה דרכים ;; הן כטומאה שאין עמה קלון , כמו טומאתו של טמא-מת המיטמא דווקא בקיימו מצווה במת וכמו טומאת המטפלים במי נידה , והן כביטוי של חטא חמור , כמו למשל ביחזקאל : " בן אדם בית ישראל ' ' שבים על אךמתם ויטמאו אותה בךךכם ובעלילותם כטמאת הנדה הןתה דרכם לפני" ( לו , יז . ( אף בדברים הרבים של חז"ל בעניין הנידה אנו מגלים פנים שונות . המשנה אומרת : על שלש עברות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנידה ובחלה ובהדלקת הנר ( שבת...
To the book