|
|
קופצת ונשבעת היולדת בתורה ובדברי חז"ל - הרהורים ותהיות חיותה דויטש שתי עובדות לא קלות עולות בפתח פרשת תזריע . האחת : חובתה של האשה להקריב קרבן חטאת , חובה המצביעה על קיומו של חטא הקשור בלידה . השנייה : ההפרש במספר ימי טומאת האשה לאחר לידת בן זכר , לימי טומאתה לאחר לידת בת נקבה . הקושי הוא במשמעות הנגזרת מן ההלכות הללו עצמן , ומהפרשנות שניתנה להן מאוחר יותר על ידי חז"ל והמפרשים . דיון מרכזי בפרשה זו מופיע בגמרא : שאלו תלמידיו את ר' שמעון בן יוחאי : מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן ? אמר להן בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה , לפיכך אמרה תורה תביא קרבן ( נידה , דף לא , ב . ( לפי מקור זה , החטא שבשלו צריכה האשה להביא קרבן הוא שבועה מיותרת , נמהרת , של האשה שלא תיזקק עוד לבעלה כדי שלא תלד יותר . בתיאור הזה ניתן לשמוע זלזול מסוים בשיקול דעתה וביציבותה של האשה היולדת ברגעים הגדולים של חייה . האמנם מדובר בתופעה מצויה אצל יולדות עד היום ? מה מידת הרלוונטיות של הסיטואציה שבעבר היתה כנראה אופיינית , ושעליה מבססים חז"ל את פירושם לקרבן החטאת ? אני איני מכירה ולו אחת מחברותיי שנשבעת כך...
To the book |
|
|