יד אחת עם הקב"ה הדומה והשונה בסיפורי תמר ואשת פוטיפר

יד אחת עם הקב"ה הדומה והשונה בסיפורי תמר ואשת פוטיפר חיותה דויטש בית הספר בו למדתי לא היה היחיד בזמנו , שבו דילגה המורה על פרק לח בבראשית , המספר את סיפורם של יהודה ותמר . היה זה אחד מאותם פרקים שמסיבות מובנות ' לא נכלל בחומר . ' לעומת זאת , על פרק לט , הצמוד אליו , לא דילגו מעולם , למרות שסיפק נימוקים לא רעים לדילוג דומה . אלא , שבלעדי סיפור יוסף ואשת פוטיפר לא ניתן היה להסביר כיצד הגיע יוסף לבית האסורים . מלבד ההחמצה שבעצם הדילוג , הוחמצה גם היכולת להשוות בין שני הפרקים הללו . קשה להתעלם מן הדמיון הספרותי שביניהם . נדמה כי בהסמכה שהסמיכם הכתוב זה לזה הוא ביקש לומר : ראו מה יש בסיפור זה שאין בזה , ולהפך . גיבורי שני הפרקים הם שני אחים , בני יעקב אבינו , שני גברים בעלי עוצמה אישית וכוח מוסרי ורוחני רב מאוד . בשני הפרקים הנשים אינן פסיביות , אלא נוטלות את גורלן בידיהן . בשניהם מתקרבת אשה לאיש . בשני המקרים רצון ההתקרבות קיים למרות הפער בין הגבר והאשה , פער הנובע ממעמד אישי או חברתי או משניהם גם יחד . בשני המקרים משאירה אצלה האשה חפץ אישי של הגבר אליו רצתה להתקרב : בגד , חותמת או פתילים ...  To the book