נתן אלתרמן וגבולות החילוניות: על "שירים על רעות הרוח"

נתן אלתרמן וגבולות החילוניות : על "שירים על רעותהרוח " חנן חבר " שירים על רעות הרוח , " שנתן אלתרמן פרסם ב 1940 בכתב העת מחברות לספרות , הוא מחזור שירים על פעולתה של השפה העברית בשמשה לשונה של ספרות לאומית הגמונית , ועל האפשרות שלה לשמש לשון כזאת . אלתרמן חושף את המנגנון המאפשר בניית לשון ספרות באופן שתוכל לשמש מכשיר לכינונה של תרבות לאומית הגמונית של עם ריבוני בארצו . הזרם ההגמוני בתרבות הציונית תופס את המעשה הציוני כחילוני , לא מידי שמים , והוא מתאמץ להיות סוג של חילוניות . אלתרמן בוחן בשירים האלה את האפשרות לייצג בלשון העברית את הקיום החילוני הסתמי שחווייתו היא הוויית "רעות הרוח , " השטות והטיפשות . לכאורה השפה העברית יכולה לשאת את החילון ולייצג את הקיום החילוני , שהוא תשתית הקיום הלאומי , באותה קלות ובאותה עמדה של "כלאחר יד" שמאפיינות את הקיום החילוני עצמו : איך עברנו 7 ןלים ופחותים ובלבנו דבר הזמיר שהךבינו עסק בשטותים והנה הקימונו גם עיר ( אלתרמן . ( 162 , 1957 אבל כל זה הוא רק לכאורה . שאלתו של אלתרמן היא : האם אפשר לכתוב שירים על החילוניות ועל קלות הדעת במסגרת הציונות , המתאמצת...  To the book