הרחנת הממשי והשאיפה לנבואה - ראי"ה קוק ור' דוד כהן

הרחנת הממשי והשאיפה לנבואה - ראי " ה קוקור ' דוד כהן להבנת המשנה העוסקת בקשר בין הדיבור לשתיקה בפרקי אבות ( אבות א , יז , ( מאמץ הרב קוק את אחד מנוסחיה של משנה זו , "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה , " ומפרשו : "אף על פי שכל ימי גדלתי בין החכמים , שעיקר חיותם הוא כוח-השכל ואור המחשבה , לא מצאתי לגוף , מצד שהוא גוף דבר טוב יוצא מן השתיקה , כי המחשבה לבדה אינה פועלת להשלים את הגוף למעלה נצחית , אלא הדיבור " ( עולת ראי " ה , ב , 949 ו , ( והוסיף : "כי אע " פ שכוח המחשבה הוא עיקר האדם , מכל מקום מצד הגוף יחוייב לשלמותו דיבור בשרי , ועל ידו ישתלם הבשר בסגולת השכליות . " 9 אורות , עמ ' סג . 10 השווה איגרות הראי"ה , איגרת שכה . וראה גם מדן , לשון , עמ ' . 15 המחשבה המופשטת , שאינה מתבטאת במוחשיות המילים , אין לה שום השפעה ממשית על חומריות האדם ועל התהליך הרצוי להרחנתו ( הפיכתו לרוחני . ( החיים הפנימיים לבדם לא יצליחו להבטיח את שילובו של האדם בקיום , ואף שהם חשובים עד מאוד , הם אינם יכולים להביא לשום טוב ממשי . הקול האלוהי נובע מן "הדממה העליונה , " שאינה היעדר הדיבור או הפסק...  To the book