בין קודש לחול - חששותיהם של רוזנצווייג ושלום במפעל ייחודי בתולדות השפות בעולם , הפכה העברית לשפה חיה בחיי הימיום בכל תחומי החיים - בפילוסופיה , בספרות , בפוליטיקה ובכל ענפי המדע והטכנולוגיה המודרניים - בלא שנפגם תפקידה הליטורגי והדתי . תחייה זו מתאפיינת בשתי עובדות עיקריות הסותרות לכאורה זו את זו , אחידות השפה החדשה והעברית העתיקה וחילון השפה . אכן , השפה העברית המדוברת בימינו נוצרה בסיוע שפת הטקסטים הקלסיים - המקרא , המשנה וספרות ימי הביניים - בלא להתעלם מתרומתה החשובה של הארמית לטקסטים הללו . חידושי השפה צמחו בעברית החדשה מתוך השורשים הקיימים , ובכך כיבדו מחדשי העברית את המבנה הייחודי של העברית ואת אופיה המסורתי . זאת ועוד , אף מילים שנשאלו אל העברית המודרנית משפות אחרות , נבנו בתבניות עבריות ונטמעו כמעט בטבעיות במערכת העברית הקלסית , עד שלא ניתן לעתים להבחין בהיותן מילים שאולות . ואולם המחדשים לא הסתירו את כוונתם לחלן את לשון הקודש ולהפכה למכשיר תקשורת המשוחרר מכל הקשר דתי , היכול להסתגל בקלות לרוח החילונית של תקופת ההשכלה , הפתוח ליקום הקורן של ג ראה : הדס-ליבל , בן-יהודה , עכו' ; ...
To the book