|
|
חיים - מוות - תחייה תולדות השפה העברית כשפת תקשורת בחיי היומיום , כשלושת אלפי 1 שנים , מקבילות לגורלו המופלא של העם הדובר בה . שפת המקרא , שהילכה עד לחורבן ירושלים בשנת 586 לפנה " ס , פינתה את מקומה בהדרגה לשפה הארמית , ששימשה באותם ימים כשפה בינלאומית בכל רחבי האימפריה הפרסית , וקודם לכן בתחום האימפריה הבבלית . הארמית דחקה אט אט את רגליה של העברית מחיי היומיום , ואף הטביעה את חותמה על ספרות המקרא הבתר-גלותית , בספרי המקרא שנהוג לכנותם בשם הספרים המאוחרים . עקבות השימוש בארמית כשפת הדיבור ניכרים בעברית הקולטת ממנה יסודות לשוניים ומקבלת לבוש חדש בדמות לשון המשנה . לשון זו ממשיכה להתקיים עד המאה השנייה לספירה . אחרי חורבן בית שני ויציאת עם ישראל לגלות , נעלמת העבריה מחיי המעשה ומאז היא משמשת רק בתפילה . אבדן העצמאות המדינית של עם ישראל מביא לידי מות השפה העברית כשפת הדיבור . אמנם העברית מוסיפה לשמש כלשון קודש בחייו הדתיים של עם ישראל בכל התפוצות , אך היא חדלה מלשמש כשפת דיבור כמעט במשך אלפיים שנה . ברוב ארצות הגולה , אימצו לעצמם היהודים את שפת המקום , תוך שהם משלבים בה יסודות השאולים מן ...
To the book |
|
|