בחינה ביקורתית של הדיאלוג

בחינה ביקורתית של הדיאלוג נוסף על השפעת התיאורים הפנומנולוגיים וההגות נוסח היידגר בדבר טבעה המקורי של הלשון והערותיו של גבריאל מארסל , לוינס ממשיך את דיונו של רוזנצווייג ואת יצירתו של בובר בהגותו בשאלת הדיאלוג , אך פונה לכיוון אחר . בשעה שתשומת לבו של היידגר הייתה נתונה כמעט בלעדית ללשון ולהדן של המילים , לוינס מעלה על נס את האומר , מעשה השווה פרון , טרנסצנדנטיות . הפנייה אל בן שיח , שדרושה נוכחותו הקבועה , וכינון קשר של התקשרות עם הזולת על ידי הדיבור . מספרו של רוזנצווייג , "כוכב הגאולה , " "הנוכח לעתים קרובות מכדי שיצוטט , " הוא מקבל בעיקר את הזרם הכללי של ההגות , ויותר משהוא עומד על תוכנן של התזות המוצגות בו , הוא מדגיש את האפשרויות הנפתחות מהן . כדי לפתח אותן , הוא מרחיב את היריעה ומדגיש במיוחד את המשמעות לאדם . לפיכך , הוא תומך בתקיפות בערעור על שלמות הפילוסופיה ההגליינית , ומציע להעמיד במקומה רעיון של הפרדה המתנגדת לכל סינתזה המובילה לאי-יכולת לפשר בין בני האדם , כי "הקשר המחבר את הריבוי אינו ממלא את תהום ההפרדה . הוא מחזק אותה " ( לוינס , 9 כוליות , עמ י . ( 328 על ידי הדיבור , ...  To the book