|
|
סיפור הבריאה , דיאלוג ההתגלות , שירת המקהלה של הגאולה ה " סיפור " המתאר את הממשות כעבר מתפרש על ידי ניתוח דקדוקי של הפרק הראשון בספר בראשית . הוא מציין כמובן שהעולם נברא על ידי דבר האל , אך מדגיש בכל זאת "כי מדובר רק במעשה בריאה של הבורא ... אלוהים מדבר , אולם עדיין נשמע דברו כאילו מדבר משהו בו , ולא הוא עצמו " ( רוזנצווייג , כוכב הגאולה , עמ ' 185 ואילך . ( האל אינו מדבר ואינו יכול לדבר כאן אלא לעצמו , משום שעדיין אין שום אחרות של ממש שיש בה היכולת לקלוט את הדיבור הזה ולשלבו בדיבור אנושי . יש להתייחס את מעשהו כאל הבטחה שמתוך הסלע הזה של הבריאה ייבקעו המים החיים של לשון הדיאלוג , של ההתגלות . הסגנון הסתמי של הטקסט הזה מציב את היות העולם שם ביחס אובייקטיבי של הבורא אל הדבר הנברא . ה " א הידיעה שבצירוף "השמים והארץ " מעניקה לאובייקטיביות של הדברים את צורת המרחב . מילת המפתח היא מילת התואר "טוב , " המזדמנת בפרק זה שש פעמים . מילה זו , המבטאת הערכה חיובית , מקבילה למילה "כן , " לחיוב בלוגיקה הפורמלית . הסיפור מספר עובדות - אלוהים ברא , אמר , הבדיל , ראה ועוד - והשיפוט החיובי מחבר אח הנברא ...
To the book |
|
|