כללי עשייה במקום סימנים קפואים מנדלסון נדרש כמה וכמה פעמים להשוואה בין החוקים הטקסיים וסימני הכתב , ואומר : "גם החוקים שבכתב וגם אלה שבעל פה , תכליתם הישרה בתור פקודי מעשים ודרכי חיים היא אושר הכלל והפרט . ואולם יש גם לראותם , את רובם , כמין כתב וספר ... הם מנחים את השכל החוקר לאמתות אלוהיות , מהן נצחיות ומהן היסטוריות , שעליהן הוטבעה דתו של 6 העם הזה " ( מנדלסון , כתבים , עמ ' 32 ו . ( האמת הדתית עצמה אינה קשורה ביהדות לשום דרישה לייצגה על ידי סימנים . תאוריה זו בעניין הלשון , הממשיכה בעיקרה את הרעיונות שהביע הרמב " ם , אך מנסחת אותם מחדש במסגרת התפיסות הרציונליסטיות שרווחו במאה השמונה-עשרה , מאפשרת להצדיק את השתתפות היהודים בתנועת ההשכלה , משום שמשנתה התאולוגית של היהדות מזדהה בעיקרה עם האמיתות הכלליות של התבונה . ההבעה בעברית בעת ההתגלות במעמד הר סיני אינה נוגעת ישירות למסר זה , אלא אך ורק לכללי העשייה שנכפו על העברים במסגרת שליחותם הלאומית הייחודית . מנדלסון גם ניגש לתרגם את חמשת חומשי התורה לגרמנית כדי להקל על בני זמנו לרכוש שפה זו ולהאיץ את השתלבותם החברתית בחברה הדוברת אותה . 8 ...
To the book