העצמה המיסטית של אותיות התורה חכמת הצירוף של אברהם אבולעפיה

העצמה המיסטית של אותיות התורה חכמת הצירוף של אברהם אבולעפיה דומה שהמגמה החדשה המאפיינת בדרך כלל את כתבי המקובלים נובעת מתפיסה של לשון משולבת בתורה התאוסופית של ההאצלה . האותיות 4 השווה : "ואמאי קרי ליה ספירות ? משום דכתיב : 'השמים מספרים כבוד אל' ( תהילים יט , ב " ( ( ספר הבהיר , סעיף קכה . ( 5 מכאן הזהות בין 'חפץ' לבין 'דיבור ' במילה "דבר , " דגם של בנייה זהה של העולם כמכלול וכל יסוד שהוא כולל . 6 השווה בראשית ב , ז ותרגום אונקלוס על אתר . וראה לעיל , עמ ' . 14 7 השווה את דברי התלמוד המצוטטים הרבה במקורותינו : "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ" ( ברכות נה ע '' א . ( ראה שערי אורה , שער חמישי . רעיון זה , המונח ביסוד מחקרים מסוימים בקבלה המעשית , הוא גם הבסיס למפעל מדעי , אלא שזה החליף את הכוח המאגי של המילים בכוח היעיל של החלת הלשון המתמטית על הממשי . העבריות , הטעונות עצמה מיסטית , אינן עוד אך ורק אותיות אלף-בית בעלמא , אלא אותיות התורה . אנו עדים להעתקה הדרגתית של ההערות הלשוניות הכלליות של "ספר יצירה" אל יישום מסוים בתורה . הניסיון המקורי ביותר מבחינה זו הוא בלא ספק ...  To the book