לשון הקוראן

לשון הקוראן הספר הקדוש למוסלמים , הקוראן , תופס מקום מיוחד באסלאם . הוא נוגע לכל אנשי הספר , "אהל אלכתאב , " כלומר שלוש הקהילות הדתיות שקיומן מבוסס על טקסט שהתגלה : היהודים , הנוצרים והמוסלמים . האסלאם מבליט את חשיבותו של מעשה קמאי זה . הוא מבין שאורח חייהם של מאמיני שלוש הדתות הללו נובע מיחסם לכתוב . אלף שנים אחרי חתימת המקרא , הקוראן מאמץ את מרבית סיפורי המקרא , אמנם תוך הכנסת שינויים משמעותיים בהם , וקולט את הדמויות העיקריות שבו לאחר שהעניק להן זהות מוסלמית . זהות זו , המספחת את האחר על ידי ביטול אחרותו , נבנית כיחידה שלמה , טוטלית וחובקת כול . והנה , בעוד הנצרות מחדשת ביחס למקורות העבריים על ידי ויתור על ייחודיות השפה המקורית , האסלאם מייחס יתרון מיוחד לשפה הערבית , וכבר בתקופה הקדם-אסלאמית היא הייתה מקור גאווה לשבטים הבדוויים , והם השתלהבו ממנה בקרבות מילוליים . פתגם עממי ערבי מכריז שחכמת הערבים בלשונם . הנביא מוחמד מדבר בה בשם האל . היא לשון הקוראן , הניתוק בין שתי הדתות נמצאת בתחום הלשוני , והוא משתדל לפתור את מה שסבר שהוא חידה : כיצד ניתן להסביר , לאור ההסכמה בדבר קיומו של קשר ...  To the book