הצגת הלשון כנושא לדיון

הצגת הלשון כנושא לדיון סקירה קצרה זו , אף כי אינה ממצה , מאפשרת לומר במפורש שתפיסת הרמב " ם , הבנויה לתלפיות , אין לה מהלכים בקרב חכמי המסורת . מרביתם של אלו גורסים שיש ללשון מקור אלוהי . אמנם היא משמשת כאמצעי תקשורת בין בני אדם , אך משמעותה האמתית טמונה במקורה המטפיזי . יש בלשון ממד שונה לחלוטין מממד התקשורת , שעל פי רוב הוא מושא מחקרם של מדקדקים ולשונאים . הלשון מופיעה כבר בתחילת המקרא כמכשיר הבריאה , והמקורות התלמודיים והמדרשיים מאשרים את תפקידה המכריע במעשה הבריאה ובהתגלות האל במעמד הר סיני . ואולם אין בספרות זו אלא הערות הפזורות פה ושם שמשתקפת בהן נוכחותו החוזרת ונשנית של עניין זה . רק בימי הביניים , בעקבות המפגש של היהדות עם זרמים דתיים ותרבותיים אחרים , נעשה ניסיון לפתח עיון שיטתי בנושא זה . ייתכן שהעימות עם הלכי חשיבה חיצוניים דחף את הוגי הדעות היהודים לנסח את הנושא במונחים של בעיה , בעוד שבעבר לא היה דבר שחייב את בידודו והבהרתו בשיטות חשיבה . דומה שהרמב " ם וההולכים בעקבותיו , סנגוריו ופרשניו כאחת , חתרו נגד הזרם בעניין שהיה מקובל על הרוב בדרך כלל . האם משום כך מצא לנכון להציג...  To the book