|
|
דיבור האל ולשונו בתורה מובן שלא יעלה על הדעת לייחס לאל שום תכונות או פעולות שמשתמעת מהן פעילות גופנית ( מורה נבוכים א , כו-כז ; א , ( 0 ב , מח . ( והנה , כבר בתחילת ספר בראשית האל מדבר , וכבר עמדנו לעיל על המקום הנכבד שיש למעשה זה בתפיסת מוצא הלשון וטבעה ב " ספר יצירה " וב " ספר הכוזרי . " הרמב"ם מביא ציטוטים רבים מן המקרא בניסיונו להוכיח שהפעלים דב " ר ואמ " ר הם הומונימים דו-משמעיים : משמעות אחת שלהם נובעת מן הלשון הנהגית ומשמעותם השנייה קשורה לחשיבה או לרצון המתגבשים בשכל ואינם מתבטאים בדיבור . כל אימת שהפעולות הללו מיוחסות לאל , הן מורות על רצון או כוונה או דיבור המיוחסים לאל , אך " לא שהוא יתעלה דיבר באותיות וצלילים " ( מורה נבוכים א , סה ; ההדגשה 3 שלי ' . ( השימוש במונחים אלה מובן באמצעות הדמיה להתנהגות אנושית , כדרכם של הדיוטות לייצג לעצמם בדרך כלל את הפעולה האלוהית , אך בשום פנים ואופן , אין הדברים אמורים בדיאלוג של ממש . ואלה דבריו : ההוכחה המופתית לכך , כוונתי לכך שהמאמרות היו רצונות ולא דיבורים , היא שדיבורים יהיו רק אל נמצא שיקבל ציווי זה . כן דברו " בדבר ה ' שמים נעשו " (...
To the book |
|
|