מקור השפות וייחודה של העברית כלשון הקודש

מקור השפות וייחודה של העברית כלשון הקודש לשונן של החיות טבעית היא . בעלי החיים מפיקים ספונטנית קולות מסוימים בתגובה למצבם באותה שעה . לעומת זאת , לשון האדם מוסכמת היא , ואינה בגדר תגובה ספונטנית לתחושות , אלא היא תוצאה של מערכת סמלים מקובלים הבאים לידי ביטוי במבנים צורניים ותחביריים מסוימים . לדעתו , הלשונות "נקבעו בהסכמה כללית " ו " ראיה לדבר היות כולן מורכבות שמות , פעלים ומילות , וכן כל מלה בהן מורכבת קולות היוצאים ממוצאי הדיבור השונים " ( ספר הכוזרי א , נד . ( למרות מספרן הרב של השפות וגיוונן , דומה שיש בהן צד משותף המעיד על אחדות המין האנושי . השפות השונות הן פרי ההיסטוריה , והן הופיעו ברגע מסוים בהמשכה . יחד עם זאת , בשעה שכל השפות נקבעו במהלך ההיסטוריה בהסכמה , העברית היא לשון הבריאה , השפה שברא האל לפני שברא את עולמו . 6 תפיסה זו באה גם בתלמוד , שבשעה שהוא מדבר על בצלאל , בונה המשכן , הוא אומר : "יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהן שמים וארץ " ( ברכות נה ע " א . ( המשכן , ששחזר בעולמנו הסופי את דגם הבריאה , נבנה לפי עיקרון זהה לעקרון בריאת העולם . 7 "לשוננו , שהיא יציר האלוה ...  To the book