|
|
תפיסת לשון הקודש - בכורת העברית ואשר למהות הלשון , ודאי שמשתמע מן התלמוד העיקרון שהגדרנו בפרק הדן במקרא , אלא שהוא מתמקד בלשון התורה , המכונה "לשון הקודש" ( משנה : סוטה ט , ב ; יבמות יב , ז . תלמוד : חגיגה טז ע " א ; סנהדרין כא ע " ב ; שם צז ע " ב ; עבודה זרה מד ע " ב . ( לשון זו היא השפה המקורית , והיא קדמה לבריאת העולם , והיא שפת ההתגלות המאפשרת גישה לממשותם של הדברים ופותחת בפני דובריה אשנב אל העולם הבא ( שבת , פרק א . ( אישור העיקרון ומיקודו בשפה מסוימת , בעברית , מומחש יפה על ידי העתקת מה שנטען באופן כללי לגבי הדיבור אל האותיות . הלשון מתבטאת במילים המורכבות מאותיות האלף-בית , ועיקרו של דבר יהיה הכרת הערך היצירתי של האותיות . חכמי התלמוד הקבילו את בריאת העולם אל הקמת המשכן במדבר , ואמרו שבניית המשכן הוטלה על בצלאל , משום ש '' יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ" ( ברכות נה ע"א . ( מובן שהדברים אמורים באותיות האלף-בית העברי , כי רק בהן יש משמעות 3 יהודי אלכסנדריה קיבלו את התרגום הזה בשביעות רצון רבה , משום שהוא אפשר להם להכיר את המסר המקראי בלשון המוכרת להם , וסיפק להם ...
To the book |
|
|