פרק שני רב־תרבותיות: בין הכרה לשוויון

פרק שני רב תרבותיות : בין הכרה לשוויון שום חברה רבגונית אינה יכולה להיות יציבה ותוססת אלא אם כן היא תבטיח שהקבוצות המרכיבות אותה תקבלנה גם הכרה [ ... ] וגם חלק צודק בכוח הפוליטי והכלכלי . חברה מסוג זה דורשת אפוא דמוקרטיה חברתית , כלכלית ופוליטית חסונה , שבה ניתן לעגן את מחויבותה לרב תרבותיות . ( Parekh 2000 , 343 ) הפרוגרמה הרב תרבותית מתגבשת כתגובה לדפוסי הפעולה של מדינת הלאום המודרנית המונעים הכלה שווה ומלאה של כלל האזרחים והתושבים בחברה . הביקורת הרב תרבותית על מדינת הלאום משלבת תוכנות הלקוחות מכמה מסורות תיאורטיות . ראשית , היא מאמצת את הגישה המודרניסטית הרואה בקבוצות הלאומיות ישויות קולקטיביות מקריות ושרירותיות ולא ישויות קדמוניות . ( Brubaker 1996 ) בגישה זו מחזיקים למשל אריק הובסבאום , ( Hobsbawm 1990 ) ארנסט גלנר , ( 1994 ) בנדיקט אנדרסון ( 1999 ) וג'ון ברולי . ( Breully 2001 ) לפי גישה זו הופעתה של הלאומיות על גילוייה רבי הפנים אינה נובעת מהכרח היסטורי שסופו ההכרה של קולקטיבים לאומיים בזהותם ( הלאומית ) הייחודית ובתביעתם להגדרה עצמית , אלא תוצאה של גורמים היסטוריים מזדמנים - ה...  To the book