ג. שימוש בשפה: עיבוד משפטים מיכאני ואנושי

ג . שימושבשפה : עיבוד משפטים מיכאני ואנושי לארור שדנו בתופעות לשוניות הקשורות בכללי דקדוק , ועל ייצוגם והתפתחותם של אלה אצל בני אדם , נתבונן כעת במספר תופעות משונות מטיפוס חדש , ונראה מהן ההשלכות התיאורטיות שיש לתופעות כאלה . ( 1 ) האיש שהילד שהזקן ראה היכה נפל במבט ראשון קשה לראות בשורת המלים הללו משפט קוהרנטי . היא נראית ונשמעת אולי כמו משפט , אבל משמעותו של זה איננה עולה אצל המאזין ( או הקורא ) באותה קלות וטבעיות כמו במשפטים שאנחנו שומעים וקוראים מדי יום ביומו . השאלה שבלשנים צריכים לשאול היא : מה עושה את המשפט הזה למוזר ? מהו הדבר שמכוחו הופך משפט כזה ללא דקדוקי וחסר פשר בעינינו ? ייתכן שהמשפט מחר מסיבות סמאנטיות , תחביריות , או אחרות . אמנם התחושה שהמשפט הזה יוצר בנו שונה במקצת מזו שיצרו בנו המשפטים הלא דקדוקיים בפרק הראשון , אבל אין טעם בקיטלוג תופעות רק על פי תחושות מעורפלות . ההסבר התיאורטי הטוב ביותר שנמצא הוא זה שיכריע באשר לשיוכה של תופעה . על כן , עלינו לבדוק היטב את האופציות השונות , ולשלול אותן אחת אחת , עד שנגיע לסיבה האמיתית למחרותו של המשפט הנתון . האפשרות הראשונה שכדא...  To the book