|
|
ג . החלפת הפלסטינים מתחילה אף שהרעיון לצמצם את נוכחותם של פלסטינים מן השטחים , הן בשוק העבודה והן ברחוב הישראלי , החל להתגבש בהדרגה מאז פרוץ האינתיפאדה , הרי שעד שנת 1993 הוא לא הוצא אל הפועל , במידה רבה בזכות תפקידם הפעיל של המעסיקים והעדפותיהם . בעוד שבשנות האינתיפאדה הראשונות הבעיה העיקרית שהטרידה את המעסיקים היתה אי זמינותם של עובדי השטחים והפגיעה הכלכלית שנגרמה להם בשל כך , הרי שבהמשך הלכה והחמירה בעיית הביטחון האישי . הרעיון כי יש להרחיק את הפלסטינים משוק העבודה ומן הרחוב הישראלי זכה לפופולריות לא רק בחלונות הגבוהים של הממשלה , אלא גם בקרב ציבור המעסיקים . הלך רוח זה קיבל גם ביטוי מוחשי מאוד : אם בשנת 1992 מספרם של עובדי השטחים בישראל הגיע לשיא של 115 , 600 פועלים , הרי בשנת 1993 מספרם ירד ל . 83 , 800 ירידה זו היתה תולדה של החלטות ממשלה בעניין הסגר ושל הבאת מהגרי העבודה , אך היא גם שיקפה החלטה מודעת מצד מעסיקים ישראלים לא להמשיך ולהעסיק עובדים פלסטינים . כאן נראה בבירור האופן שבו הסכסוך הלאומי והשלכותיו הביטחוניות פעלו כגורם מתווך בין לחצי המעסיקים למציאת כוח עבודה זול לאלתר לב...
To the book |
|
|