זיכרונות מעונים דליה עופר במאמר זה ייבחן הדיון הציבורי שהתפתח בישראל בעת שעלה הרעיון לקרוא חלקת יער על שם המלך בוריס השלישי מבולגריה . תיבחן גם תדמית בולגריה בזיכרון המשותף של הציבור בישראל לנוכח הצלת יהודי בולגריה , מצד אחד , וגירוש יהודי מקדוניה ותראקיה למחנות המוות , מצד אחר . חקר מקרה זה שופך אור על הדרכים שבהן תתי קבוצות ויחידים מנסים לעצב את התודעה ההיסטורית בנושא השואה . ניסיונות אלה נובעים מזיכרונות של חוויות ממלחמת העולם השנייה הסותרים זה את זה והממחישים את המתח בין זיכרון היחיד לבין הבניית הזיכרון המשותף ' . חשוב מכך , חקר המקרה גם חושף כיצד תתי קבוצות מגבשות את זהותן , וכיצד הן מציגות את עצמן בזירה הלאומית , שבה הבניית הזיכרון הקיבוצי עומדת למשא ומתן . אף על פי שמספר ניצולי השואה בישראל ובעולם כולו הולך ופוחת עם השנים , השואה היא עדיין בגדר נושא מרכזי בחברה הישראלית . לסיפוריהם האישיים נודעת עדיין השפעה רבה על התרבות ההיסטורית בישראל , והשפעתם 2 זו אפילו הולכת ומעמיקה ככל שחולף הזמן . קורות היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה וזיכרון השואה ממלאים מקום מרכזי בשיח הישראלי ובזהות ...
To the book