זיכרון ומוסר: האתגר לנצרות

זיכרון ומוסר : האתגר לנצרות ברברה מאייר הזמן הנוצרי קשור לזמן היהודי לא רק בעבר אלא גם בהווה . כוח הזיכרון מקשר בין הזמנים ומפריד בין הקהילות . בתיאולוגיה הנוצרית שלאחר השואה מוסכם כי על הכנסייה להשקיע בעבודת זיכרון שבמרכזה תיקון היחס לעם ישראל ' . אמנם נהוג כיום לייחס לעבודת הזיכרון - גם כשהיא לעצמה - אופי מתקן , מרפא ואפילו גואל , אבל מן ההיסטוריה של הנצרות אפשר ללמוד שאין עצם הזיכרון לבדו בבחינת תיקון , ואין הוא מוסרי בהכרח ; לעתים הוא עלול להיות מעוות , מושחת ואף מזיק . הרעיון של תיקון זיכרונות מבוסס על ההנחה ש"זיכרון מעוות" הוא מושג בעל משמעות . אמנם בעידן הפוסטמודרני הנחה זו אינה מובנת מאליה : האם " זיכרון מעוות" קיים כל עיקר , והרי כל זיכרון אינו אלא "נרטיב . " כוונתי כאן אינה לשיפוט הנוגע להיות הזיכרון אמתי או שקרי , אלא לשיפוט מנקודת המבט של המוסר : זיכרון מעוות הוא זיכרון מזיק , הן לזולת שאת מעשיו זוכרים והן לאדם הזוכר עצמו . "תיקון" משמעותו : מניעת הפגיעה הנובעת מן הזיכרון המעוות . טענתי היא שבנצרות ההיזכרות , כשהיא לעצמה , אינה מביאה לידי תיקון . אפשר להביע אחרת את הקשר בין...  To the book