|
|
ג . צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו חודשי ההריון שבהם נבנה גופו של האדם על כל אבריו , מתגלים במדרש כתקופה שבה נבנית ומתעצבת גם הנפש . זו תקופה שבה מתקיים קשר ישיר בין העובר לבין המלאכים , ורחם האם הופך לבית מדרש מופלא : דרש רבי שמלאי : למה הולד דומה במעי אמו - לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו , שתי אציליו על שתי ארכובותיו ושני עקביו על שתי עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו . ופיו סתום וטבורו פתוח , ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה שאמו שותה , ואינו מוציא רעי = ] אינו מפריש פרש ] שמא יהרוג את אמו . וכיון שיצא לאויר העולם נפתח הסתום ונסתם הפתוח , שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת . ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו , שנאמר 'בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלף חשף' ( איוב כט , ג . ( ואל תתמה , שהרי אדם ישן כאן ורואה חלום באספמיא . ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים , שנאמר : 'מי יתנני כיד הי קדם כימי אלוה ישמרני' ( איוב כט , ב , ( ואיזהו ימים שיש בהם ירחים ואין בהם שנים - הוי אומר אלו ירחי לידה . ומלמדין אותו כל התורה כולה , שנאמר : 'ףךני ויאמר לי יתמף דברי לבף ש...
To the book |
|
|