אורי גרוסמן - דברים לזכרו

אורי גרוסמן - דברים לזכרו מיכל גרוסמן אורי יקר , אהוב , הרי השם שלך , המלעילי , הקצר , החיריקי , הוא כבר שם חיבה . אורי . אור שלי . ובכל זאת אתה גם אורי'לה , ואורקי . אלה השמות שנתנו לך , אביך ואמך . וכשהיית ממש קטן גם קראנו לך "נשומה . " נשמה . כי כבר אז השתקפו מעיניך הכחולות אפורות נשמה טובה , טוב לב אינסופי . " אבל אני לא נשמה , " אמרת בחוכמה ובהומור של בן שלוש . "אני נשם . לילדה קוראים נשמה . " וכבר אז הקפדת על גבריותך . אל תטעו בי , שאני רזה , קטן ורך , ועוד בלונדיני . אני בן . וכדי שנדע כולנו , וגם קצת כדי להשתכנע בעצמך , מן הסתם , משך תקופה ארוכה , בהיותך בן שלוש הלכת לגן כשאתה עוטה על עצמך שריון של אביר ; ואחר כך , משך חודשים ארוכים היית הולך יום יום לגן , לבוש בבגדי קאובוי . והקפדת על כל הפריטים י מהכובע וכמובן האקדח ועד הבנתה והלאסו . אין ספק , אורי , היה לך תמיד סגנון משל עצמך ! הגננת האהובה שלך מגן התאנה , אירית , קלטה אותך מיד , ועוד בטרם מלאו לך שלוש , כתבה לך בתעודת סוף השנה ! "אורי זה מישהו רך ועדין לצופים בו מרחוק , אך נוקשה יותר והחלטי למתבונן מקרוב . " ואת הרוך הזה ב...  To the book