השכול כחוויה גופנית מנואלה דבירי פעמים רבות אני מוזמנת להופיע בתוכנית טלוויזיה ושואלים אותי מה לכתוב בכתובית של השם והעיסוק המופיעה מתחת לתמונתו של המרואיין . בדרך כלל הם רוצים לכתוב אם שכולה , אבל לא מעזים לעשות זאת על דעת עצמם . אני עונה להם שאם שכולה זה לא המקצוע שלי אלא המצב שנקלעתי אליו . האסון שלי . אם שכולה זה לא מקצוע ... אני לא חושבת שיש מקום בעולם חוץ מישראל שיש מושג כזה , אם שכולה או אב שכול , אח שכול או הורים שכולים . לפעמים אפילו טועים ואומרים ילד שכול במקום יתום . מה זה שכול , באמת ? חשבתי שאני יודעת , כי אני חיה בארץ הרבה מאוד שנים ( עליתי מאיטליה , ( וכבר ראיתי הורים שכולים . אז חשבתי . וטעיתי . על השכול האמיתי לא יודעים . יודעים רק על סיפור השכול , על אגדת השכול . לא על השכול . וחשוב לדעת , כי יש הורים שכולים רבים בישראל . ואם המצב יימשך כך , יהיו עוד הרבה . מדינת ישראל מייצרת הורים שכולים בקביעות זה עשרות שנים . להיות הורה שכול זה הרבה יותר נורא ממה שחושבים , וגם הרבה יותר קל ממה שחושבים . השכול נופל עליך ביום אחד , בפתאומיות . במקרה האישי שלנו , בערב הנורא ההוא , יצא...
To the book